כמעט 4,000 שנה אחרי הברית המכוננת בין האל לאברהם אבינו, שבה הובטחה הארץ לזרעו - הגענו , בליווי ואבטחה של לוחמי גבעתי, לסיור נדיר בהר הבתרים הנמצא על רכס הר דב, במשולש הגבולות של לבנון, סוריה...
באחת הפסגות הנידחות של הר דב הצפוני והפראי, סמוך למשולש הגבולות עם סוריה ולבנון, ממש באמצע המובלעת הצבאית המפורסמת שאזרחים לא נכנסים אליה - מסתתר מקום קדוש לעם היהודי: האתר שבו נכרתה ברית בין הבתרים. דווקא באחד המקומות המסוכנים והמתוחים ביותר בישראל כיום, התרחשה הברית המהווה את העוגן ההיסטורי, הדתי והמוסרי לשיבת העם היהודי לארצו.
לרגל חג הסוכות ורגע לפני שמחת תורה, אז אנחנו מסיימים את התורה ומתחילים מחדש, קיבלנו אישור נדיר ויוצא דופן מצה"ל לבקר בהר הבתרים שבו, על פי המסורת, התקיימה הברית המכוננת בין האל לאברהם אבינו (אז עוד אברם). הברית המוזכרת בספר בראשית (פרק ט"ו) משרטטת את מפת ארץ ישראל המובטחת לזרעו של אברהם אבינו, "מנהר מצרים עד הנהר הגדול, נהר פרת", ומנבאת כי לאחר שיגלו צאצאיו של אברהם למצרים, ישובו אליה וירשו אותה.
בימי הביניים היו נציגי הקהילה היהודית של העיר צפת, עולים להתפלל באתר המקודש. ואולם בשל המצב הביטחוני והפוליטי בסוף המאה ה-19, המסורת היהודית המקודשת של העלייה להר הבתרים הופסקה.
בשנת 1969, כשנתיים לאחר מלחמת ששת הימים וכיבוש החרמון, פשט כוח של לוחמי גולני על ג'אבל רוס (שמו הערבי של הר דב) וחיסל 50 מחבלים שהתבצרו בשטח הפראי. מאז יש נוכחות קבועה של צה"ל בהר דב, והדרך לעלות לרגל ולהתפלל באתר הקדוש, נפתחה מחדש ליהודי הארץ, והחלה אופנה סוחפת של עליית המונים אל ההר.
בשנת 2000 נסוג צה"ל מלבנון, והר דב חזר למצב הצבירה הקבוע שלו, שטח הפקר פראי ומסוכן במרחק נגיעה מהאויב, שהכניסה לאזרחים אליו אסורה ומסוכנת. היום הוא משמש כמגרש משחקים אכזרי בין צה"ל לחיזבאללה.
בשעת בוקר מוקדמת אנחנו מגיעים לגדר המערכת בגבול הלבנון. מעל קיבוץ דן אנחנו חוברים לצוות לוחמי מסייעת גבעתי של גדוד רותם, בפיקודו של סרן עדי גנאם, מ"פ גזרת הר דב. הש"ג החמוש והעירני פותח לנו את שער הברזל הכבד אל עולם נסתר וערפילי של מסורות עתיקות, טבע פראי, נופים מרהיבים ומסה מרוכזת של אדרנלין, שרק החיילים ביחידות הקרביות ששירתו בהר - מכירים. סרן גנאם נותן לנו תדריך יציאה קצר, לפני שאנחנו נכנסים למובלעת הצבאית של הר דב. "רכס הר דב הוא אחת הגזרות הכי מסוכנות והכי מורכבות באזור הצפון", הוא מתריע. "אסור לאזרחים להיכנס לכאן ללא תיאום מראש. לאחר תיאום, הכניסה היא בליווי אבטחה מלאה עם כוח שמסוגל לתת מענה לכל תרחיש ולכל אירוע שיקרה".
משולש הגבולות
אנחנו נוסעים בשיירה צבאית לאורך אחד הכבישים הכי יפים והכי מפותלים בארץ, מטפסים לגובה והאוויר הופך מעט יותר קריר. לפתע, באמצע שום מקום, באחד העיקולים שנראה ממש דומה לזה שקדם לו, נעצר הג'יפ של המ"פ בפתאומיות. מסתבר שהגענו לשביל ההליכה המוביל להר הבתרים. תדריך יציאה נוסף, מדווחים בקשר על תחילת תנועה רגלית - ואנחנו מתחילים בצעידה מהירה ונרגשת במסע הנדיר להר הבתרים.
במהלך הצעדה הארוכה במעלה ההר, דרך שדות קוצים זהובים וחורשות מוצלות של אלונים, אני לומד להכיר את רב סרן יוסף מנחם, גולנצ'יק קשוח והרב הצבאי של אוגדה 91. כיוון שאנחנו צועדים בתוך יער סבוך, קשה להעריך היכן אנחנו בדיוק על המצוק - והלוחמים צועדים בשקט ובמהירות וללא דיבורים מיותרים.
לרב הצבאי יש באפוד סכין פלסים ענקית המעוטרת בסמל העץ של גולני, וספר תנ"ך צה"לי קטן - והוא מעודד אותי להמשיך בקצב ההליכה: "עוד 5 דקות הליכה נהיה בנקודה, ויש שם מה לראות - לא סתם נבחר המקום הזה לברית בין הבתרים". אני יודע שאנחנו בדרך לאתר קדוש, אבל גם הדרך עצמה היא מאוד מיוחדת, הציפורים מצייצות ובקטעים נדירים ללא צמחייה עבותה פורץ הנוף המדהים של משולש הגבולות בין לבנון, סוריה וישראל. על השביל להר הבתרים יש טבע קסום ושקט, אין כאן אנשים ויש סימנים רבים לפעילות של חיות בר.
לפתע גנאם, המ"פ שצועד בראש הכוח, נעצר ומצביע על כיפות אבן מסתוריות של מבנה ישן, המציץ דרך צמרות העצים. עוד כמה צעדים ואנחנו מזהים מבנה אסלאמי קדום. דלת הכניסה אליו היא מצפון, ועל משקוף הדלת - כתובת ערבית בת יותר מאלף שנה. החיילים מחפשים צל ושותים מים, והרב הצבאי מוציא את ספר התנ"ך ומצטט פסוקים מפרשת לך לך, הקושרים את אברהם אבינו למקום.
"הכול מתחיל בספר בראשית. אחרי המרדף של אברהם אחר ארבעת המלכים", הוא אומר. "הקרב מתרחש ממש פה, למטה בדן. לאחר הניצחון, אברהם פונה לאלוהים בשאלה: 'במה אדע שארשנה'? כלומר, הוא לא בטוח בהבטחה. איך אני יודע שארש את הארץ הזאת? הוא רוצה איזושהי הוכחה חד-משמעית, משהו פיזי, ופה הקדוש ברוך-הוא עובר בין הבתרים ומבטיח לאברהם - 'גר יהיה זרעך בארץ לא להם, ועבדום וענו אותם 400 שנה, וגם את הגוי אשר יעבודו דן אנוכי. ואחרי כן יצאו ברכוש גדול, ואתה תבוא אל אבותיך בשלום'. והוא מפרט לו בהמשך גם את הגבולות שיהיו לאותה ארץ. לפי המסורת, הכול קרה כאן".
כדי לצפות בנוף של ארץ כנען המקראית, אותה הבטיח האל לאברהם, אנחנו עולים על גג המבנה העתיק. הנוף המרהיב של הרי הגליל והשבר הסורי-אפריקאי מתגלים לנו, ואיתם ההבנה מדוע דווקא כאן זיהו הקדמונים את האתר המקודש. "אתה יכול לראות מהחרמון את דרך עמק שניר, רכס הרי נפתלי, ודרומה - את כל ארץ ישראל היפה, וזה מבטא את המילים לזרעך נתתי את הארץ הזאת", הרב מצביע על המרחבים.
לאחר אלפיים שנות גלות, לעמוד עם חיילי צה"ל במקום המשוער שבו הבטיח האל לאברהם לרשת את הארץ, זה ללא ספק אירוע חגיגי. גם הרב הצבאי נרגש מהנוף ומהאווירה: "זה מרומם ונפלא להיות כאן", הוא אומר. "אני חושב שיש בידיי את הזכות הגדולה לשלב גם את ההגנה על עם ישראל היקר, וגם לאחוז בארץ במלוא מובן המילה".
מאחורי המבנה העתיק יש בריכת מים קסומה, המהווה את אחד הסמלים הבולטים במסורת הזיהוי העתיקה של הר הבתרים. מדובר בבריכת מים טבעית וייחודית לאזור הר דב, אשר אליה מתנקזים מי השלגים המופשרים מפסגת החרמון הסמוכה. אם עוצמים את העיניים, ניתן לשמוע את הבהמות של הצליינים הקדומים שותות ממנה.
בגלל שאנחנו נמצאים במובלעת צבאית ואזרחים לא מורשים להסתובב כאן, הטבע הוא חזק ופראי, וקשה לפספס גזעי עצים כבירים ומרשימים של עצי אלה קשישים בני מאות ואולי אלף שנים. הרב הצבאי מסביר כי "העץ העתיק והמרשים הזה הוא אחד משלושת סמלי המקום, והוא מוכיח שיש פה משהו קצת חריג בנוף. כשאתה מצרף אותו עם בריכת המים והמבנה העתיק - אנחנו בהחלט יכולים להבין מדוע אבות-אבותינו שיערו שזה המקום שבו נכרתה הברית בין אברהם אבינו לקדוש ברוך-הוא".
לא נמצאו תגובות